פסק-דין בתיק עת"מ 2666/08

העותרים, בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל בתחום ההנדסה והאדריכלות, תוקפים את החלטת רשם המהנדסים והאדריכלים לדחות את בקשתם להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים, המתנהל מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958 (להלן: חוק המהנדסים והאדריכלים או החוק), החלטה המונעת מהם לעסוק במקצוע ההנדסה או האדריכלות.

שלוש העתירות מעוררות את השאלה העקרונית הבאה: בהנחה שמועמד לרישום למד במוסד מוכר ולאחר בחינה של הרשם נמצא כי המסלול או התעודה שקיבל עונים על הדרישות (מסלול משולב, מסלול מקוצר, תואר מלא, תואר חלקי והשלמות כיוצ"ב) האם בסמכות הרשם מכוח סעיף 9א2 לדרוש בחינה אינדיווידואלית של ידיעותיו וכישוריו המקצועיים של המועמד המסוים.

בהחלטתי מיום 4.7.10 הוריתי לצדדים לסכם בשאלה זו. פסק הדין הינו פסק דין חלקי בשאלה זו בלבד. השאלה האם במקרים הספציפיים נשוא העתירות מדובר במוסד מוכר או בתוכנית מוכרת או תעודה מוכרות, תתברר לאחר הכרעה בשאלה זו, ובמידה ולאחר פסק הדין החלקי בשאלה כאמור, לא יצליחו העותרים להסדיר את רישומם בפנקס.

1. כללי

ג'האד עקל, העותר בעת"מ 1347/09, אזרח מדינת ישראל, הוא בוגר בהצטיינות של אוניברסיטת "Politecnico Di Torino", טורינו, איטליה, ובעל תעודת מהנדס ארכיטקט מטעמה.

ד"ר חוסני סעאדה, עותר מס' 1 בעת"מ 2666/08, אזרח מדינת ישראל, הוא בוגר "Technische Universitat Berlin" בברלין, גרמניה, ובעל תעודת מהנדס ארכיטקט מטעמה.

עמאד ג'בארין, עותר מס' 2 בעת"מ 2666/08, אזרח מדינת ישראל, הוא בוגר "Istanbul Technical University", איסטנבול, תורכיה, ובעל תעודת מהנדס ארכיטקט מטעמה.

המשיב מס' 1 הנו רשם המהנדסים והאדריכלים, הממונה על פי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים ואחראי, מכוח סעיף זה, על ניהול הפנקס (להלן: הרשם). המשיבה מס' 2 היא מועצת ההנדסה והאדריכלות (להלן: המועצה), אשר הוקמה על פי סעיף 3 לחוק המהנדסים והאדריכלים וחברים בה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, המשיב 3, המופקד על ביצוע החוק (להלן: השר), נציגי הטכניון, נציגי מוסדות אקדמיים אחרים, נציגי ממשלה וכן - מהנדסים ואדריכלים.

המשיבה 4 בעת"מ 1347/09 והמשיבות 4 ו-5 בעת"מ 2666/08, הינן האוניברסיטאות באיטליה, בגרמניה ובתורכיה, בהתאמה, בהן למדו העותרים (להלן: האוניבסיטאות או המוסדות).

עניינם של העותרים נדון בעתירה קודמת, עת"מ (ת"א) 1022/06 (להלן: העתירה הקודמת). העתירה הקודמת הוגשה על ידי ד"ר סעאדה ומר ג'בארין. בית המשפט, כב' השופטת שרה דותן (פסק דין מיום 26.4.07), לא הכריע בשאלת סמכותו של הרשם לערוך בחינה אינדיווידואלית מקום בו התעודה עונה על דרישות ההכשרה, על אף שציין לעניין זה כי: "נראה, לכאורה, כי לא היה מקום לבחינת כישוריהם האישיים של העותרים שעה שהוכח על ידם כי התעודות שבידם אכן משקפות הכשרה ברמה הנדרשת" (עמ' 11 לפסק הדין). זאת מכיוון שגם בהנחה שהרשם מוסמך היה לבצע בחינה אינדיווידואלית, מצא בית המשפט כי התנהלות הועדה והרשם לא היתה סבירה באותו עניין באופן קיצוני (עמ' 14-15 לפסק הדין):

"בעניינו כוללות החלטות הועדה המייעצת אמירות סתמיות באשר לרמתם המקצועית של העותרים אשר אינן ניתנות לבחינה ובדיקה ומונעות התמודדות עניינית...

למרבה הצער לא עמדה הועדה המייעצת בדרישת ההנמקה ולא טרחה להבהיר את הליקויים שנמצאו בפרויקטים שהציגו העותרים אשר זיכו אותם בתעודות גמר באוניברסיטאות מוכרות, כשם שלא הובהר על שום מה חוייבו העותרים בהשלמות מסויימות דווקא. העדר הנמקה זה מעורר תהיות, לנוכח השוני שחל במספר הקורסים במהלך הדיון בעניינם של העותרים".

בית המשפט, בפסק דין מיום 26.4.07, קיבל את העתירה מהנימוק שהועדה המייעצת לא עמדה בדרישת ההנמקה, והורה לרשם לשוב ולדון בעניינם של העותרים ולנמק החלטתו.  ביום 27.12.07 הגישו העותרים בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, במסגרתה טענו כי המשיבים לא קיימו את פסק הדין של כב' השופטת דותן ולא נימקו החלטתם כי שהורה פסק הדין. הבקשה נדחתה מאחר ועד לדיון בה, ביום 26.2.08, ניתנה החלטה מנומקת של הרשם בעניינם של העותרים.

בעתירה שלפני טוענים העותרים כי מקום בו המועמד לרישום בפנקס למד במוסד מוכר להשכלה גבוהה, מצטמצם שקול דעתו של הרשם לבחינת אמיתות התעודה ומסלול הלימודים.

המשיבים מצידם טוענים כי טענה זו של העותרים נדחתה על ידי בית המשפט העליון בפסקי הדין בבג"ץ 7510/05 יעל לוטן נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה (מיום 23.5.06) (להלן: עניין לוטן) ובבג"ץ 2621/04 קרן זולטק נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה (מיום 30.1.06) (להלן: עניין זולטק), בהם נקבע כי לרשם שיקול דעת רחב בבדיקת השאלה האם התעודה משקפת רמת הכשרה מתאימה לצורך רישום בפנקס. פרשנות רחבה לסמכות הרשם נדרשת, לטענת המשיבים, נוכח תכלית החוק בשמירה על בטיחות הציבור ועל רמה נאותה ואחידה של העוסקים במקצועות ההנדסה והאדריכלות, והיא מתחייבת במיוחד כאשר מדובר בסמכות הרשם בבחינת מועמדותם לרישום של בוגר אויניברסיטאות מחו"ל, זאת נוכח הפערים וההבדלים במסלול ההכשרה ודרישות הרישוי והרישום של מהנדסים ואדריכלים בישראל לעומת מדינות אחרות.

2. המסגרת הנורמטיבית - חוק המהנדסים ואדריכלים

א. תכלית החוק

חוק המהנדסים והאדריכלים נועד להסדיר את העיסוק במקצועות ההנדסה והאדריכלות. בית המשפט העליון עמד על תכלית החוק בפסק הדין ב עניין לוטן, פסקה 18:

"תכלית החוק הקובע את אופן הרישום בפנקס הינה להבטיח, כי רק מי שעבר הכשרה מתאימה והוא בעל ידע וכישורים מספיקים, יעסוק באדריכלות בישראל, וזאת הן כדי להגן על שלום הציבור ובטיחותו והן כדי לשמר רמה מקצועית הולמת ונאותה של מקצועות ההנדסה והאדריכלות בישראל".